יורו דיסקונט בע"מ נ' פונס מרי הלן ואח'

פסק דין

בתיק הוצאה לפועל מספר 2-08-03668-21 הגישה התובעת נגד הנתבעים 7 שיקים לביצוע שסכומן הכולל 100,000 ₪. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטרות. הנתבעת טענה כי היא אינה חתומה על השיקים ולא ידעה כי השיקים נמשכו מחשבונה עד אשר סגן מנהל סניף הבנק ממנו נמשכו השיקים הודיע לה על פעילות חריגה בחשבון.

הנתבע טען כי את השיקים מסר למר אבני ניסים, אשר בינו ובין הנתבע נוצרו קשרים עסקיים, אבני ביקש מהנתבע לסייע לו במתן שיקים מחשבונו כאשר הנתבע נותן לאבני שיקים רבים חתומים על ידו, כאשר אותם שיקים נועדו לשמש לשם רכישת תוצרת חקלאית. היות ובעלי השטחים החלקאיים לא היו מעוניינים בשיקים, הוחלפו השיקים באמצעות התובע למזומן, כל מטרתו של הנתבע היתה לסייע למר אבני אשר הפקיד כנגד אותם שיקים כסף במזומן בחשבון הבנק של הנתבע, אלא שבשלב מסויים הפסיק אבני להפקיד כסף בחשבון הבנק של הנתבע והחשבון הוגבל.

הנתבע ואישתו הגישו תלונה במשטרה בגין מעשיו של אבני, לטענת הנתבע הוא אוחז בידו בשיק ע"ס 28,000 ₪ שנמסר על ידי הנתבע ואשר חולל, לטענת הנתבע התובע עוסק במתן הלוואות בריבית ובעת שהכיר את התובע היו בידי התובע שיקים רבים של הנתבע.

לטענת הנתבעים הם לא קיבלו כל תמורה בגין השיקים ולשיטתם התובע הונה אותם ואף סייע בידיו של אבני להוציא כספים במרמה מחשבונם של הנתביעם. הנתבעים שניהם טוענים כי הם אנשים חולים ונקבעה להם נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בהתנגדות שהגישו טוענים הנתבעים להעדר תמורה ולאי אחיזה כשורה מצידה של התובעת.

התנגדותם של הנתבעים התקבלה והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

התובעת הגישה תצהיר של מנהלה מר בן איון יובל, (אשר יכונה להלן: "התובע") כן צרפה התובעת חשבונות ניכיון שיקים שנמסרו בגין שיקים שמסר הנתבע ותדפיסי חשבון הבנק שלה מהם עולה כי שיקים שמסרה התובעת לנתבע נפרעו בחשבונו של הנתבע.

בתצהירו טען התובע כי את השיק ע"ס 28,000 ₪ ביטל כאשר השיקים של הנתבע חזרו וזאת על מנת להקטין על נזקיו, לטענתו הנתבע היה במשרדו פעמים רבות, ולקח שיקים או כספים במזומן בעצמו. אשר לנתבע טוען התובע כי השיקים ניתנו בהסכמתה בידיעתה ואף בשליחותה, וזאת הוא יודע משיחות טלפון שקיים עם האישה. לטענת התובע, השיקים ניתנו כנגד תמורה מלאה בגינם.

בדיון היום העידו מטעם התובעת, מר בן איון ומטעם הנתבעים העידו הנתבעים עצמם.

ראשית אתייחס לתביעה כנגד הנתבעת, אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת אינה חתומה בעצמה על השיקים, בכתב התביעה, הוא בקשת הביצוע נטען כי השיקים חתומים בידי "פונס מרי הלן ו/או ישמעאל" אין בבקשת הביצוע התייחסות לטענת השליחות אשר נטענה בתצהירו של התובע.

התובע לא נחקר בנוגע לנטען בסעיף 6 לתצהירו, לגבי התנהלותה של הנתבעת ולגבי העובדה שהשיקים נחתמו בהסכמתה, מנגד נחקרה הנתבעת והיא עמדה על טענתה לפיה לא ידעה על הפעילות הכספית בחשבון הנתבעת טענה כי ידעה שבעלה לוקח הלוואה של 60,000 ₪ וסברה שבכספים אלה הוא מנהל את אותם עסקים. לטענתה בשל מצבה הרפואי לא תמיד היתה מודעת לנעשה סביבה.

גירסתה של הנתבעת היתה מהימנה בעיני והיא לא נסתרה. אציין כי האמור בסעיף 6 לתצהירו של התובע אינו מפורט דיו, לא נתבע על ידי התובע באיזה שלב שוחח עם הנתבעת, האם שוחח איתה פעמים רבות, האם פעמים אחדות, והאם הנתבעת ידעה על כל שיק ושיק אשר נמשך מחשבונה, הנתבע טען כי בתחילה כלל לא היה בקשר עם התובע והקשר נוצר לאחר ששיקים רבים שלו היה בידי התובעת.

לא שמעתי מפי התובע כי הוא שוחח עם הנתבע בכל פעם ופעם שנמסרו לידיו שיקים של הנתבע.

בנסיבות אלה כאשר אמנם מדובר בחשבון משותף של בני זוג, אך לשיטתה של הנתבעת מדובר בפעילות חריגה בחשבון שלא נעשתה אף פעם בעבר, ומדובר בפעילות שלא היתה בידיעתה, לא מצאתי מקום בפרט כאשר הדבר לא צויין בכתב התביעה ללמוד שליחות במעשיה של הנתבעתוכלל הרגיל הוא כי אין חבות שטרית בלא חתימה, ומי שמבקש להוכיח שליחות עליו מוטל הנטל, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שליחות כאמור, כפי שציינתי האמור בתצהירה איננו מפורט דיו ואינו מצדיק הסתמכות על עדות יחידה של בעל דין.

בהקשרה של עדות יחידה זו אוסיף ואציין כי התובע ציין כי חלק מהלוואות ניתנו על ידי עובדו בנוכחותו , עובד זה לא התייצב לשם מתן עדות ולחיזוק גירסתו של התובע בדבר אותן שיחות שקויימו עם התובעת.

לאור האמור, התביעה נגד הנתבעת נדחית.

אשר לנתבע, הנתבע אישר בחקירתו כי נמסרו לו שיקים על ידי התובעת כנגד שיקים שנתן לה, בשלב שבו החל להופיע הנתבע במשרדי התובעת כבר היו שיקים רבים שלו אצל התובעת והוא קיבל תמורה בגינם. הנתבע מציין למעשה כי רב בשלב מסויים התברר לו כי אבני הונה אותו והפסיק להפקיד כספים בחשבון הבנק שלו.

הנתבע הגיש תלונה נגד מר אבני, אך לא הגיש תלונה נגד התובעת ויש להניח כי לא סבר כי התובעת היתה שותפה למעשה ההונאה.

התובעת צרפה מסמכים מהם ניתן ללמוד כי ניתנה תמורה כנגד השיקים, הנתבע מצידו לא הצליח להרים את הנטל לסתור טענתה זו של התובעת, כאמור טענת הנתבע אינה כי אבני לא קיבל תמורה מהתובעת, אלא כי אבני הונה את הנתבע ושילשל הכספים לכיסו, לא הובאה כל ראייה שיש בה כדי ללמד על כך שהתובעת היתה שותפה לקנוניה יחד עם מר אבני, התובעת אף היא נפגעה מהתנהגותו של מר אבני ולאחר ששיקים של הנתבע חוללו אף ביטלה את אחד השיקים שנמסרו לה זאת על מנת להקטין את נזקיה.